זה הבגד הכללי ביותר שקיים בימי הביניים. הגזרה הזאת משמשת להכל: קמיזה, קוט גברי, קוט נשי ובסיס לא רע לבגדים קצת יותר צמודים.
לבגד יש הרבה ניאנסים, קודם כל אני אתן את הגרסה הכללית שלי ואז נעבור על אפשרויות להתאמות אישיות.
*כדאי לקרוא את הפוסט על תפירה ברמה 1/2/3 תלוי ברמה שלכם*
הcגד תפור בצורה פשוטה מאוד ממשולשים ומלבנים (אם רוצים להשקיע תופרים את השרוולים מטרפזים).
החלקים שאנחנו רואים:
שני מלבנים שמרכיבים את החזה והגב, הם תפורים זה לזה בכתפיים
שני מלבנים שמרכיבים את השרוולים, כל אחד מהם מקופל ותפור (כמעט כולו) לגליל
שני משולשים (פחות או יותר) שווי שוקיים שמוסיפים נפח בצדדים
שני ריבועים קטנים 10*10 ס"מ שתופרים אל שרוולים כדי לחזק את התפר הרגיש (ונוח להיקרע) של בית השחי
למה מסומן שסע מקדימה? כי יש אפשרות (לא חובה אצל גברים, אצל נשים כמעט תמיד צריך) להוסיף עוד שני משולשים מקדימה ומאחורה
מדידה ותיקון מידות
*נשים מודדות את המידות C וD עד כפות הרגליים (קצת פחות), גברים מודדים עד האורך המבוקש (לרוב ברכיים או מחצית השוק).
מודדים ומתקנים את המספרים:
מודדים ומתקנים את המספרים:
חלקי הגיזרה
החלקים של הגיזרה הם:
שני מלבנים גדולים, החזה והגב של השמלה/חולצה
שני משולשים, שמשמשים להרחבת השמלה/חולצה, שימו לב המשולשים מעוגלי פינות (כך שאורך השוקיים וגובהה ה"משולש" זהים).
שני ריבועים 10*10 שמשמים לחיזוק התפר של בתי השחי (שידוע לשמצה כתפר שנוטה להיקרע)
שני מלבנים, (מימין למעלה)שהם השרוולים (הקו המקווקו מסמן את קו הקיפול של הבד)
החלקים של הגיזרה הם (משמאל לימין):
שני מלבנים גדולים, החזה והגב של השמלה/חולצה
ארבע משולשים, שמשמשים להרחבת השמלה/חולצה, שימו לב המשולשים מעוגלי פינות (כך שאורך השוקיים וגובהה ה"משולש" זהים).
שני טרפזים, שהם השרוולים שהולכים ונהיים צרים כדי להתאים לצרוע
שני ריבועים, שמוסיפים לתפר שבבתי השחי, שהם תפרים חלשים.
סידור הגיזרה על הבד וגזירה
להלן צורות שונות שלי סידור הגזרות על הבד כשמטרתם ניצול יעיל ביותר של הבד. איזה צורה הכי נכונה? זה תלוי בכם, בגיזרה שלכם, ברוחב הבד, וכו'
שימו לב שמסומנים 5 משולשים ולא ארבע. שלושת המרכזיים הם משולשים שלמים, כמו שהם אמורים להיות, ושניים חצויים. בצורה הגיונית לחלוטין גוזרים ומחברים אותם בתפר.
ולמה אנחנו עושים את זה?
כדי לנצל את הבד בצורה היעילה ביותר.
שני טיפים לגבי המשולשים:
1. טיפ ראשון שכבר חזרתי עליו מליון פעם. מעגלים את המשולשים בתחתית. גוזרים כרגיל, מקפלים אותם לחצי וגוזרים בצורה מעוגלת.
2. גוזרים את המשולשים קטומי קודקוד, בקיצור מישרים להם את הראש, לא גוזרים עם קודקו מחודד אלא משאירים שניים שלושה סנטימרים ישרים.
טיפ לגזירה כשעובדים עם בד ארוג רגיל (לא סריג, לא בג גמיש, לא ברוקד/דמאסק/ג'אקרד), ורוצים לגזור קו ישר (מרובעים, אבל לא את המשולשים) אפשר פשוט לקרוע אותו. עושים חתך מוביל במקום שבו רוצים לגזור, תופסים את שני הצדדים ומושכים חזק.
לא שוכחים לגזור מחשוף. גוזרים בצורה הצפופה ביותר שאפשר. תמיד אפשר להרחיב.
כלל אצבע מועיל: מניחים את המלבנים אחד על השני בצורה מדוייקת. מקפלים לאורך בצורה מדוייקת (מניחים כתף על כתף). מודדים 4 אצבעות לכיוון הכתף, ושתיים לכיוון הרגליים. ומעגלים קצת. זוכרים שרוב הסיכויים שיהיה צורך להגדיל קצת את המחשוף.
1. מחברים את החזה והגב בכתפיים.
2. מחברים את השרוולים לגוף. מתחילים לחבר את השרוול באזור הכתף. מקפלים את השרוול לשניים כדי למצוא את החצי שלו, מחברים את אזור החצי לתפר הכתף בסיכות ומצמידים את שאר השרוול לכתף, ותופרים.
3. מוסיפים את הריבועים שתומכים בתפר של בית השחי. זה חלק קצת מסובך אני אנסה להסביר אותו כאן.
4. סוגרים את השרוול מהריבוע ואל פרק כף היד.
5. מחברים בסיכות את המשולשים מתחילים למטה ומסיימים למעלה, תופרים אותם למקום.
6. עכשיו אמור להיות חלק פתוח בין המשולשים לשרוול, לתפור אותו.
7. תופרים את המשולשים של החזית ושל הגב למרכז המלבן.
*כמו שכבר אמרנו אחד מארבעת המשולשים הוא "משולש רמאות", כלומר, הוא מורכב משתי חתיכות. את המשולש הזה כדאי לשים באחד הצדדים (כי שם גם ככה יש תפר אורכי).
שימו לב שמסומנים 5 משולשים ולא ארבע. שלושת המרכזיים הם משולשים שלמים, כמו שהם אמורים להיות, ושניים חצויים. בצורה הגיונית לחלוטין גוזרים ומחברים אותם בתפר.
ולמה אנחנו עושים את זה?
כדי לנצל את הבד בצורה היעילה ביותר.
שני טיפים לגבי המשולשים:
1. טיפ ראשון שכבר חזרתי עליו מליון פעם. מעגלים את המשולשים בתחתית. גוזרים כרגיל, מקפלים אותם לחצי וגוזרים בצורה מעוגלת.
2. גוזרים את המשולשים קטומי קודקוד, בקיצור מישרים להם את הראש, לא גוזרים עם קודקו מחודד אלא משאירים שניים שלושה סנטימרים ישרים.
טיפ לגזירה כשעובדים עם בד ארוג רגיל (לא סריג, לא בג גמיש, לא ברוקד/דמאסק/ג'אקרד), ורוצים לגזור קו ישר (מרובעים, אבל לא את המשולשים) אפשר פשוט לקרוע אותו. עושים חתך מוביל במקום שבו רוצים לגזור, תופסים את שני הצדדים ומושכים חזק.
לא שוכחים לגזור מחשוף. גוזרים בצורה הצפופה ביותר שאפשר. תמיד אפשר להרחיב.
כלל אצבע מועיל: מניחים את המלבנים אחד על השני בצורה מדוייקת. מקפלים לאורך בצורה מדוייקת (מניחים כתף על כתף). מודדים 4 אצבעות לכיוון הכתף, ושתיים לכיוון הרגליים. ומעגלים קצת. זוכרים שרוב הסיכויים שיהיה צורך להגדיל קצת את המחשוף.
***ועוברים לתפירה***
תופרים
זאת ההמלצה שלי לסדר תפירה, לא מחייב אף אחד
1. מחברים את החזה והגב בכתפיים.2. מחברים את השרוולים לגוף. מתחילים לחבר את השרוול באזור הכתף. מקפלים את השרוול לשניים כדי למצוא את החצי שלו, מחברים את אזור החצי לתפר הכתף בסיכות ומצמידים את שאר השרוול לכתף, ותופרים.
3. מוסיפים את הריבועים שתומכים בתפר של בית השחי. זה חלק קצת מסובך אני אנסה להסביר אותו כאן.4. סוגרים את השרוול מהריבוע ואל פרק כף היד.
5. מחברים בסיכות את המשולשים מתחילים למטה ומסיימים למעלה, תופרים אותם למקום.
6. עכשיו אמור להיות חלק פתוח בין המשולשים לשרוול, לתפור אותו.
7. תופרים את המשולשים של החזית ושל הגב למרכז המלבן.
*כמו שכבר אמרנו אחד מארבעת המשולשים הוא "משולש רמאות", כלומר, הוא מורכב משתי חתיכות. את המשולש הזה כדאי לשים באחד הצדדים (כי שם גם ככה יש תפר אורכי).
לא משאירים את התפרים דרד'לה בתוך הבגד משקיעים עוד כמה דקות עבודה ותופרים אותם בצורה מסודרת פנימה. ככה הבגד נראה יותר טוב, הוא יותר נעים ללבישה, ויחזיק יותר זמן מעמד.
