לבוש נשי 1150-1200

טוב זה פוסט שהייתי צריכה לכתוב כבר הרבה זמן, ואני חוזרת ודוחה אותו. לא משנה כמה אני אחקור וכמה אני אלמד , אני לעולם לא אריגש מוכנה כדי ללמד מישהו אחר מה היה בתקופה שידוע לי עליה כל כך מאט. *סמיילי מיואש*
אבל במפגש האחרון שלנו (המשחזרים בארץ) הבנתי שאני כרגע יודעת הכי הרבה על לבוש נשי בתקופה, או לפחות יודעת מספיק כדי שיבוא להתייעץ איתי. *סמיילי מיואש עוד יותר*
יאמר: שאני לא רוצה לכתוב את זה. ואני ממש לא רוצה לקחת אחריות על שום טעות. אבל אין בררה (אם אני לא אעשה את זה גינה ירביץ לי… *קריצה*), וכי אם אני לא אעשה את זה, במידה מסויימת, כל השעות המטורפות שהשקעתי במחקר היו לשווא.
טוב, לעניין.
בסוף המאה ה12 כמו ברוב שאר ימי הביניים הלבוש היה מורכב משכבות. פה אני אתאר בקצרה כל שכבה ובכדי לדעת יותר תצטרכו ללכת לקרוא בקישורים שאני אצרף כאן מאוחר יותר, וכדי לדעת איך להכין תצטרכו לקרוא את הפוסט המתאים (שיכתב בבוא הזמן).
לבוש נשי כלל בתקופה ההיא:
קודם כל קָמִיזַה:
קמיזה היא ההלבשה התחתונה, צריך לחשוב עליה כעל חזייה, או תחתונים של אותה תקופה.
זאת שמלה לבנה ארוכה (עד הקרסוליים או טיפה יותר, תלוי נוחות), עם שרוולים ארוכים וצמודים (בדיוק במידה שיהיה נוחה, לא יותר ולא פחות).
לא ברור אם לבוש נשי באותה תקופה כלל גם חזייה ותחתונים או לא. ידוע די בוודאות שאם השדיים הפריעו למישהי ביומיום היא הידקה אותם לגוף בחבישה דמויית תחבושת, אבל זה לא נפוץ בעליל. ולא נחוץ לנו כמשחזרות.
מעליה באה השֶׁנְס:
היא השימלה העליונה (בימי קיץ חמים),  ו/או השימלה הראשונה מבין השכבות השונות שאנחנו רואים.
השנס דומה מאוד לקמיזה, ולא פעם השתיים חולקות גיזרה זהה לחלוטין. שלא כמו הקמיזה, השנס צבעונית (תמיד).
אישה עובדת תלבש שנס אחת או שתיים.
המעיל- מָנְטֶל:
זוהיא גלימת צמר כבדה שמתעטפים בה.
עליה ידוע לי מאט מאוד (אם בכלל), גברים לובשים בגד דומה מאוד, אם לא זהה כך שמומלץ להיתיעץ איתם.
הבּלִיוֹ:
בּלִיוֹ היא השמלה הכל כך נחשקת, שמסמלת את השימלה הימי ביניימית. היא יפה מרשימה, יש לה שרוולים ארוכים, ובכלל היא חיננתי מאוד.
הבליו היה באופנה תקופה קצרה מאוד בכל ההיסטוריה (בכל אירופה והביזנט מההתחלה ההתחלתית ביותר שלו ועד שהוא כבר יצא מהאופנה לגמרי עברו אולי 150 שנה, וזהו! לא נשמע ממנו שוב).
הבליו הוא בגד שמסמל מעמד!
רק אישה עשירה יכלה להרשות לעצמה בזבוז נוראי כזה של בד.
רק אישה עשירה יכלה להרשות לעצמה את האי נוחות שבלבישתו (הכי הרבה שאפשר לעשות עם זה, זה לטייל בגן).
רק אישה עשירה יכלה לשמור עליו נקי.
ולכן רק אישה עשירה מאוד לבשה בגד כזה. כל השאר הסתפקו בגירסאות כאלה או אחרות של שנס!!!!
פשוט תגגלו bliaut, בתמונות יוציא לכם את העיניים :)
נעליים:
בתקופה ההיא נשים השתמשו בנעלי עור. שוב, זה לא נושא שאני יודעת עליו הרבה, עור זאת לא המומחיות שלי.
אבל בגדול לגבי נעליים יש לנו ממצאים ארכיאולוגים טובים מאוד ותקפים.
מדובר ב(פחות או יותר) נעליים פשוטות מעור די רך, שעליהן נועלים סוג של סנדלים מעור עבה יותר, שמהווה את הסולייה האמיתית ותפקידם לשמור על הנעל עצמה.
בגדול לדעתי, מדובר במשהוא נוח מאוד.
גרביים שׁוֹסִּי:
לגרביים בתקופה ההיא (מהמאה ה12, אולי אפילו קודם ועד לפחות אחרי המאה ה15), קוראים שׁוֹסִי (בצרפתית).
אלו גרבי צמר שמגיעות קצת מעל לברך. הן תפורות ולא סרוגות, מוחזקות ממש מתחת לברך בשרוך, ויש להן תפר אופייני מאחורי השוק.
כמובן פה הגרב עם התפרים בחוץ….
כיסוי ראש:
כמו בכמאט כל 4,000 השני האחרונות, גם בימי הביניים היה נהוג שאישה תכסה את ראשה, ובפרט אם היא נשואה.
בתקופה זאת האופנה הייתה של מטפחת (צניף) מהודקת לראש על ידי סיכות. אל פילט (רצועת בד), או מטפחת נוספת שעוטפת את כל הראש עם הסנטר והצוואר.
הסברים מפורטים ינתנו בפוסט העוסק בכך.
פירוט הנחת פילט וצניף:
כללים כלליים שונים:
*מקום- חשוב לזכור שכמו כל דבר אחר שקשור לאופנה מיקום משחק תפקיד מרכזי. בזמן שבכל הביזנט היתה נפוצה מאוד השימלה הכה נחשקת, הבליו, באנגליה כבר לא לבשו אותה כמאט 50 שנה, והיא פינתה את מקומה לשמלה מחטבת יותר.
חשוב לזכור ששנה אומנם משחקת תפקיד חשוב מאוד באופנה, אבל מיקום גיאוגרפי לא פחות.
* בדים – רוב אירופה לבשו בעיקר צמר, פשתן, ופרוות. פשתן שמש כמעט ורק להלבשה תחתונה, וצמר כמעט ורק להלבשה עליונה (וגרביים). אנשים ממעמד גבוהה לבשו גם משי (מעמד ממש ממש ממש גבוהה), ובארץ ישראל יש עדויות לשימוש בכותנה כבגד עליון ודי חגיגי (שכן גם היא הייתה יקרה).
* צבעים – בעת ההיא הסתמכו כל בני האדם על צביעה טיבעית (הגיוני….). ולפיכך יש צבעים שיותר קל להפיק ויש כאלה שיותר קשה. ממולץ לקרוא מאמר שכתבתי בנושא. אבל בגדול: צבעים כהיים יקרים יותר (במיוחד אדומים ואולי אפילו כמה סוגים של כחול) ובהירים זולים יותר. אין מי שידו אינה משגת לצבוע בגד בכלל. אם האדם ממש עני הבגד יהיה בצבע יותר בהיר ופחות יפה (חום, כתמתם, ורדרד, ירקרקים למיניהם). הלבשה תחתונה תמיד תהיה לבנה!